שגרה שאנו חוזרים אליה אינה החיים האמיתיים, אלא מסגרת שעשויה להסתיר את השפעות הלחץה שעברנו.

כיום, במצב בו אנו מקבלים את השגרה כפתרון, יש סכנה גדולה שלא נצליח להתאושש מהשפעות המלחמה על הגוף והנפש שלנו. באמצעות מחקרים מדעיים, אני מסביר כיצד מערכת העצבים שלנו משתנה לאחר שהייתה במצב הישרדותי במשך זמן ממושך. חשוב להבין שהבייסליין שלנו, זהו מצבו הסטנדרטי של הגוף שלנו, השתנה. אנחנו עלולים להיות במצב של סטרס מתמשך מבלי לשים לב, מה שעלול להוביל לפגיעות רבות, כגון בעיות שינה, ירידה ביצירתיות ובעיות קוגניטיביות. אני מזהיר שלא לקבל את המצב הקיים כאילו הוא נורמלי, שכן מה שנראה לשם שינוי עשוי להיות הגעתנו למצב חדש של הישרדות. אני גם עוסק בתופעת ההתרגלות שלנו למצבים קיצוניים, מה שנקרא Neural Habitation. המוח שלנו נוטה להתרגל למצב של סטרס ומפסיק לפענח את האיומים כהתנהגות חריגה. זה החלק המטריד – שעם הזמן, מה שהיה בעינינו מסוכן נהפך לנורמלי. לכן, המטרה שלי בפרק זה היא להדגיש את חשיבות שינוי הבייסליין שלנו בחזרה למצב חיובי. אני מציע למאזינים לאמץ עקרונות של הנאה ואושר, ולעשות פעולות שיסייעו לרפא את מערכת העצבים שלהם. אני משתף בפעולות שאני מבצע, כמו spending time in nature, קביעת מפגשים חברתיים וחוויות חיוביות שישדרגו את מתח הנתיבים שלנו לחיים נורמליים ובריאים יותר.

לבסוף, אני קורא למאזינים לקחת אחריות על מצבם. חשוב לחפש פעילויות שמביאות הנאה ולפני הכל לא להסתפק בשגרה אפורה וסטרסית. למעשה, אני מזמין את כולם לחיות את החיים במלואם ולא להרגיש אשמה על כך. החיים אמורים להיות מלאים בשמחה ובאהבה, ואני מקווה שהמסר הזה יוביל אתכם לשיר את השיר של החיים שלכם מחדש.